(האימונים לא תחרותיים ומתאימים לכל הרמות גם אם הילד שלך בכלל לא בכושר)
*אימון ניסיון ללא התחייבות


הילד עולה במשקל. זז פחות.
מבלה יותר ויותר שעות מול המסך.
ואת מתחילה לשאול את עצמך שאלות שאף אמא לא רוצה לשאול:
מה, הילד שלי עצלן?
איך זה שהוא לא אוהב ספורט?
ככה זה יהיה מעכשיו?
אז את מנסה להציע עוד חוג ספורט.
עוד מסגרת. עוד…
העיקר שימצא משהו שהוא נהנה ממנו כדי שהוא יהיה ילד בריא יותר.
וזה פשוט לא תופס. הוא נשאר בבית, יושב מול המחשב, ולא זז.
כי את רואה את האחים שלו יורדים עליו, ואת רואה איך שלא נוח לו עם הגוף שלו, ואת אולי גם שומעת על ילדים שמציקים לו בבית הספר…
אז את עושה את הדבר היחיד שיש לך שליטה עליו… האוכל.
פחות חטיפים, מתוקים, בצקים,
ואת מכניסה אוכל יותר בריא.
אבל האמת היא כזו:
האוכל הוא לא הבעיה המרכזית.
חוג ספורט זאת גם לא הבעיה המרכזית.
הבעיה היא שאין לו שגרה של תנועה.
בלי תנועה קבועה, קשה לילד לפתח הרגלים בריאים לאורך זמן, גם אם האוכל בבית משתפר.

וזו בדיוק הנקודה.
זה לא שהוא לא אוהב לזוז. וזה לא שהוא עצלן.
זה פשוט שעד היום, אף מסגרת לא פגשה אותו בקצב שלו,
ברמה שלו, ובדרך שמרגישה לו בטוחה ונעימה.
לא כל ילד בנוי לתחרותיות, ולא כל ילד מתחבר
לקבוצות גדולות או לספורט אגרסיבי.
זה אומר שהוא עוד לא מצא את המקום
הנכון להתחיל ממנו.
ובגלל זה, השלב הראשון הוא לא התחייבות.
אלא רק אימון ניסיון אחד.
אימון שבו הוא יכול לבוא כמו שהוא.
ולבדוק אם זה מרגיש לו נכון.
לפעמים, זה כל מה שצריך כדי שמשהו יתחיל לזוז.

זה לא “עוד חוג”
וזה בטח לא מסגרת שזורקים אליה ילד ומקווים לטוב.
הילד שלך מגיע לאימון ניסיון אחד. רק כדי להכיר, להרגיש, ולבדוק אם זה מתאים לו. אין ציפייה שידע משהו מראש, ואין שום מבחן.
בתחילת האימון אני יושב איתו כדי להכיר אותו קצת יותר ומסביר לו מה הולך לקרות.
אני אומר לו בפירוש שאם משהו קשה מדי או קל מדי - הוא אומר. אם יש תרגיל שהוא לא אוהב - מדברים. המטרה היא שירגיש שהוא במקום בטוח ושהוא לא שקוף כמו בשאר החוגים שהוא ניסה.
במהלך האימון אני בודק את רמת הכושר הנוכחית שלו. לא כדי לתת ציון, אלא כדי להתאים את האימון בדיוק אליו. כל ילד עובד בקצב שלו, בלי השוואות או תחרות עם אחרים.
האימונים מתקיימים בקבוצות קטנות של עד 10 ילדים. כולם שונים, כולם מתחילים מרמות שונות, ואין תחרות ביניהם. המטרה היא שהוא ירגיש שייך.
כל אימון נמשך שעה. ה־10 דקות האחרונות מוקדשות למשחק מגבש. כי בסוף, אם לא כיף לו בקבוצה, לא תהיה לו מוטיבציה להתמיד.
* רוב האמהות מספרות שהילדים שלהן מחכים למשחק הזה כל השבוע.
יש קבוצת וואטסאפ עם תרגילים נוספים, וזום חודשי עם תזונאית מוסמכת שנותנת כלים פשוטים ליישום בבית. אנחנו לא מדברים על דיאטות רעב אלא הטמעת הרגלים בריאים.
המטרה היא לא “לשנות אותו”.
אלא לעזור לו להכניס תנועה לשגרה שלו בדרך שהוא יכול להתמיד בה.
טוב לה שהילד שלה כמעט ולא זז ביום-יום
לא מפריע לה שהוא מבלה שעות מול מסכים בלי מסגרת קבועה של תנועה
מצפה לשינוי בלי רוטינה ובלי תהליך
רוצה שהילד יתחיל לאהוב תנועה, ולא יפחד ממנה
מחפשת מסגרת שהילד יכול להצליח בה גם אם הוא “לא ספורטיבי”
רוצה לבנות לילד הרגלים בריאים שהוא יוכל להתמיד בהם לאורך זמן
מחפשת יחס אישי, קבוצה קטנה, וקצב שמותאם באמת לילד שלה

















בתור ילד לא הייתי שמן.
גם בתיכון הייתי אפילו רזה יחסית לחברים שלי.
אבל אכלתי לא בריא, המון ממתקים,
ולא הצלחתי להתמיד בשום מסגרת ספורטיבית.
לא ספורט קבוצתי, לא חוג,
ולא שום דבר שהחזיק יותר מכמה שבועות.
רק בצבא זה השתנה.
שם התחלתי להתאמן בצורה מסודרת, להכניס ספורט לשגרה, והבנתי איך אוכל ואימון עובדים ביחד.
והרגשתי על עצמי כמה זה משפיע לא רק על הגוף, אלא גם על הביטחון וגם על האנרגיה שלי.
שם נפל לי האסימון:
אם זה עבד לי, ילד שלא הצליח להתמיד בכלום,
זה יכול לעבוד גם לילדים אחרים.
אחרי השחרור הלכתי ללמוד הדרכת חדר כושר בוינגייט והתמחיתי באימונים לילדים.
לפני כמעט שנתיים פתחתי קבוצות אימון לילדים, ובהמשך צירפתי גם תזונאית כדי לתת מעטפת מלאה לילדים שצריכים גם הכוונה תזונתית שלא תמנע מהם אוכל שכיף להם לאכול.
